פסק-דין בתיק ב"ל 4360-02-11

בפנינו תביעה ולפיה עותר התובע כנגד החלטת הנתבע לזמנו לדיון בפני הוועדה מדרג שני בסניפו הממוקם ברמלה (להלן: "החלטת הנתבע").

התובע טוען כי נפלו פגמים בהחלטת הנתבע ולפיכך יש להעביר את הדיון בעניינו לסניף הנתבע אשר ממוקם בירושלים.

ואלה עיקרי העובדות הרלוונטיות לענייננו:

1.         התובע יליד 1990, אשר ביום 11/7/07 נפגע בתאונת עבודה (להלן: "התאונה").

2.         התובע נבדק על ידי ועדה מדרג ראשון בסניף הנתבע בבאר שבע, ונקבעה לו נכות צמיתה של 36% בעקבות התאונה.

3.         הנתבע הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון, ומאחר שאין מספיק מומחים בסניף הנתבע בבאר שבע, זומן התובע לדיון בפני הוועדה מדרג שני ברמלה.

4.         התובע ביקש מהנתבע לשנות את מקום התייצבותו ולקבוע את הדיון בפני ועדה מדרג שני בירושלים, אולם בקשתו נשללה.

עיקרי טענות התובע

5.         החלטת הנתבע שלא לקיים את הדיון בפני דרג שני הינה התנהלות כושלת של הנתבע לנוכח, העובדה כי הסניף בבאר שבע חולש על איזור גיאוגרפי הגדול ביותר בארץ, ולפיכך ראוי כי יהיו בו פוסקים בתחומים רפואיים רלוונטיים.

6.         קיום הדיון בענייננו בפני הוועדה מדרג שני ברמלה, יקשה עליו מאוד להתייצב בפני הוועדה ומאידך יהא קל לו יותר להתייצב לדיון בעניינו בירושלים.

7.         התנגדות הנתבע להעביר את עניינו לירושלים מפלה אותו לרעה לנוכח מקרים שהיו בעבר, בהם נעתר הנתבע להעביר ענייניהם של מבוטחים נוספים למקומות בהם ביקשו להתייצב .

8.         החלטת הנתבע הינה החלטה אשר אינה סבירה ולפיכך יש להורות על ביטולה.

עיקרי טענות הנתבע

9.         הנתבע ביקש בטענותיו להסתייג מדבריו של התובע בדבר ניהול כושל של הסניף בבאר שבע, וטען כי התביעה הינה קנטרנית אשר מטרתה להטיל דופי בנתבע.

10.        התובע מסתיר מעיני בית הדין את הסיבה האמיתית לבקשתו להעברת הדיון מדרג שני מרמלה לירושלים, שכן הפער בין המרחק מביתו של התובע לרמלה, למרחק מביתו לירושלים, הינו קטן מאוד, ולפיכך טענתו בנוגע לחוסר נוחות אינה נהירה.

11.        אין כל אפשרות למבוטח לבחור את הסניף בו תתקיים הוועדה בעניינו, שכן ועדות מדרג שני מתקיימות רק בחלק מהסניפים, ולפיכך נאלץ הוא לנתב תיקים לסניפים הסמוכים לאותם הסניפים בהן לא מתקיימות ועדות כאמור.

דיון והכרעה

12.        התובע בכתב התביעה עתר לקבלת מספר סעדים ובין היתר ביקש כי בית הדין יורה לנתבע להשיב מדוע אין מספיק פוסקים בבאר שבע כמו בסניפים אחרים, לחייב את הנתבע למסור נתונים בדבר התקציב שמקבל, וכן לחייב את הנתבע בהוצאות.

            עם זאת, בסיכומיו זנח התובע את הסעדים אותם ביקש והדגיש "בקשתו הייתה אחת ויחידה, שיתירו לו להתייצב בסניף אחד על פי סניף אחר" (ר' פרוטוקול הדיון מיום 21/6/12 עמ' 10 ש' 18).